איטליה היא אחת המדינות האהובות עליי בעולם: האוכל, הנופים והאנשים – יש בה הכל! מהנופים הבלתי נגמרים של טוסקנה, דרך החופים המדהימים של אמלפי וקאפרי, ועד לחבלי צ'ינקווה טרה, סיציליה ופוליה. אבל הדולומיטים – הם משהו אחר. זהו מקום בו הטבע מתגלה במלוא תפארתו – עצום, מרשים ויפהפה. טיילנו שם בספטמבר, העונה המושלמת: מזג אוויר נעים לאחר עונת הקיץ העמוסה, ולפני שהקור החורפי מגיע. כמובן, אפשר לטייל גם בעונת הסקי, אך אז החוויה שונה לחלוטין.
התחלנו את הטיול בונציה, שם בילינו יומיים. הפלוס הגדול זה ששדה התעופה של ונציה נמצא רק כרבע שעה מהעיר, כך שבסיום היומיים נסענו חזרה לשם כדי לשכור רכב. הדולומיטים מכילים שתי עיירות מרכזיות המהוות בסיס לטיולים באזור: אורטיז'יי (Ortisei) וקורטינה ד'אמפצו (Cortina d’Ampezzo). בחרנו ללון יומיים בכל אחת מהן כדי לחוות את האזור במלואו.
המסלול התחיל בנסיעה מהפנטת מוונציה אל אגם קררסי (Lago di Karersee) – אגם טורקיז יפיפה, שלוש וחצי שעות של נסיעה בין נופים עוצרי נשימה. שווה לעצור לפיקניק באמצע הדרך – אנחנו הצטיידנו במאפים מעולים כבר בוונציה. החנינו את הרכב בחניון מסודר ששמו Eggental Tourismus Gen, שנמצא על יד האגם. הוא חינם לרבע שעה ראשונה, ולאחר מכן עולה יורו אחד לשעה ו-2 יורו לשעתיים. יש שם גם בית קפה קטן ושירותים. בכניסה לאגם יש פלטפורמת דק עם מידע היסטורי על המקום, ומשם מסלול מעגלי שלוקח 20-25 דקות סביבו.
לאחר מכן, המשכנו למלון Charme Hotel Uridl, שממוקם כעשר דקות מאורטיז'יי. עבורנו, שחשוב היה לשמור על טיול בתקציב סביר, המלון התגלה כבחירה מצוינת: מנוהל על ידי משפחה חמה ונעימה, חדרים נקיים ומרווחים עם מרפסת לנוף מרהיב, וארוחת בוקר נדיבה עם המוגשת על גבי שולחנות עם מפות לבנות לצד חלונות ענקיים שמשקיפים אל הגינה. מרגיש כמו סצנה מסרט. המיקום מחוץ לעיירה איפשר לנו גם חניה חינם, מה שהתברר כחסכון חשוב. חשוב להדגיש כי בגלל שטיול בדולומיטים כולל הרבה נסיעות אל אגמים, תצפיות והרים, לא באמת קריטי לישון בתוך העיר וחבל על כסף של חניון לילה (אלא אם למלון יש חניה, אך מכיוון שאלו עיירות קטנות לרוב אין).
אחרי השקיעה יצאנו למסעדת Cascade Ristorante Pizzeria Bar באורטיז'יי, שם טעמנו מנות מיוחדות המושפעות מהמטבח האוסטרי, ביניהן פסטה עם פטריות יער.
ביום השני, נסענו לתצפית על שתי כנסיות מפורסמות באחו: כנסיית סנטה מדלנה (Santa Maddalena) וכנסיית סן ג'ון (Church of St. John in Ranui). אל הכנסיה הראשונה אי אפשר להיכנס והתצפית היא מרוחקת, ואל השניה אפשר להיכנס בתשלום. שמנו בווייז את העיר town of Santa Maddalena from Ortisei, הנמצאת מרחק של 45 דקות מהמלון, וחנינו בה. העיר קרובה גם לכנסיה השניה מה שהופך אותה למקום אידיאלי לחנות בו. כדאי לחנות בחניון Parkplatz.
הלכנו בשביל נוח עד לנקודת התצפית הראשונה (Santa Maddalena), ממנה רואים את הכנסייה על רקע הנוף כמו בגלויה. ההליכה כוללת עליה לא כל כך פשוטה אבל מרהיבה, במסלול סלול ונוח (היו גם משפחות, נגיש ומתאים לעגלות). הכנסייה השנייה קרובה יותר לחניה ומאפשרת גם כניסה (בתשלום). יש דק פנורמי שמשקיף עליה, אפשר ללכת עד לפתחה ולשלם 4 יורו על מנת להיכנס, אנחנו וויתרנו. ההיי הוא הבחוץ.
בשעות אחר הצהריים נסענו לתצפית Sunset at Alpe di Siusi, נוף מדהים שנמצא ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. שימו לב שיש להקפיד על זמני ההגעה, שכן הכביש המוביל להר פתוח לתיירים בשעות מוגבלות בלבד. כשאנחנו היינו , היה אפשר לנסוע בו רק בין השעות 17:00-21:00 – כלומר יש חלון זמנים להגעה וליציאה משם. האמת ש-4 שעות זה בול. זה המיקום בוויז כולל החניון: Compatsch Parcheggio Parkplatz P2, Compatsch. הלכנו לתצפית מרהיבה, ובדרך חזרה עצרנו לקפה ושטרודל תפוחים ליד החניון על ההר.
ביום השלישי עשינו צ'ק אאוט ויצאנו לסיור בעיירה אורטיז'יי, הסתובבנו ברחובות היפים, שתינו קפה ונהנינו מהרוגע. המשכנו לרכבל שנמצא בעיירה ועולה לפסגת סצדה (Seceda). למרגלותיו יש חניון גדול ולא יקר. זה השלב ששמחנו שיש לנו רכב עם בגאז' גדול וסגור שבו שתי המזוודות שלנו נכנסות ומוסתרות. האוטו חנה שם למעשה יום שלם בזמן שהיינו על ההר ולכן זה קריטי.
השם של הנקודה של הרכבל בעיירה הוא Funivie Seceda Spa, ושעות הפעילות הן 17:30- 8:30. קונים כרטיס הלוך חזור שמחירו 34 יורו לאדם. העלייה כללה שני רכבלים (מפאת הגובה). בהר יש מלא מסלולי הליכה ונקודות שונות. אנחנו לא טיילנים גדולים (לגמרי סניקרס של נייק ולא נעלי טיולים ומקלות הליכה) ולכן בחרנו מסלול שיתאים לנו – מצד אחד כן לטייל ולראות את כל היופי שהמקום מציע, ומצד שני לא להגזים, לדאוג שיהיו עצירות קפה, נקודות יפות בדרך. אז דבר ראשון ברגע שהגענו וירדנו מהרכבל, פנינו שמאלה לכיוון עליה (קלילה) ולא ישר התחלנו לרדת! זה מוביל אותנו לנקודת תצפית מטורפת! על קצה הרכס. אחר כך, התחלנו לרדת לכיוון Baita Troier Hütte – בית קפה מושלם באמצע ההרים שהגשים לי חלום, בול כמו שדמיינתי, בול כמו בסרטים! שתינו בירה קרה מול הנוף ואכלנו פנקיקיים אוסטריים וצ'יפס. כל הסיפור לקח כמה שעות. חזרנו חזרה לכיוון הרכבל, עליה קצת קשה מהקפה חזרה אבל לגמרי שווה את זה.
בערב הגענו לקורטינה ד'אמפצו, עיירה קסומה עם אווירת סקי חמימה, שם ישנו במלון Hotel Villa Alpina. ארוחת הבוקר הייתה מפנקת, החניה הייתה חינם, והמיקום מושלם להליכות ברחבי העיירה. אכלנו ארוחת ערב באחלה מסעדה – Il vizietto Di Cortina.
ביום הרביעי יצאנו לאגם בראיס (Lago di Braies) – אגם בצבע טורקיז בוהק, מוקף הרים מושלגים. השכרנו קיאק לשיט באגם (שעלה 20 יורו לחצי שעה) ולאחר מכן הלכנו סביבו במסלול מעגלי מרהיב, נהנים מכל רגע. טיפ חשוב: כדאי להגיע מוקדם כדי ליהנות מהמקום לפני שהוא מתמלא בתיירים.
זה הוויז לאגם ולחניון – Parcheggio Lago di Braies – Parking P4 Lago di Braies.
את היום הזה העברנו יותר בנחת מהימים הקודמים, בלי הרים גבוהים ומסלולים. חזרנו להסתובב בעיירה היפה שלנו והתעצבנו במחשבה על היום האחרון שלנו בדולומיטים. למחרת בבוקר עשינו צ'ק אאוט והתחלנו בנסיעה דרומה אל המשך הטיול שלנו עליו אספר בפעם הבאה.